מאת: מיטל

לפעמים אני מרגישה כמו ילדה קטנה שכובשת את עולם המבוגרים. זה מתסכל, אבל האמת היא שחווית החיים בחו"ל מחזירה אותך לבראשית. בלי שפה, בלי מערכת תמיכה ועם שני ילדים קטנים, חייבים להתמודד עם מצבים חדשים ומגוונים. אני קוראת לזה הרפתקות קטנות. לפעמים זה מתסכל, המון פעמים זה משעשע ולעיתים אתה מגלה דרך חדשה שכובשת אותך.

קוריאה לימדה אותי לקרוא שפת גוף, כי אף אחד לא רצה לדבר אנגלית. אחרי שנים בקוריאה הבנתי שהרבה מהאנשים שאני מתקשרת איתם בידים וקוריאנית שבורה, בעצם מבינים אנגלית, אבל מתביישים לדבר איתי.

הודו לימדה אותי להתעלם מהלכלוך ולהנות מהציבעוניות. אין הרבה מקומות בעולם שאתה יכול לפגוש פיל בדרכך למשרד הדואר.

הפיליפינים לימדו אותי להיות סבלנית ! כי יש להם קצב פנימי משלהם ואני לא יכולה לשנות את זה. ניסיתי, אני מודה. אבל תמיד שהאצתי בהם, זה הלחיץ אותם והאט אותם עוד יותר , אז למדתי לנשום עמוק עמוק, לספור כבשים ולחכות.

בסינגפור אני לומדת לנהוג.

נכון שרשיון הנהיגה שלי מוכיח שאני כבר 10 שנים על הכביש. כבר רכשתי קטנוע אחד ומכונית אחת וזכיתי לנהוג במספר יבשות שונות, אבל פה אני חוזרת לבסיס. פה נוהגים בצד שמאל. בלי נהג ( יתרונות הפיליפינים) ובלי בעל מעודד לצידי ( נסיעות עסקים, נסיעות עסקים ונסיעות עסקים) , עם קצת עזרה ועידוד מחברות, לקחתי את ההגה לידיים והתחלתי לנהוג.

הילדים למדו שלא מפריעים לאמא בזמן פניות ימינה, כשהיא מנסה לאתר איפה הפניה ל&*%^? ובטח שלא מדברים בזמן שאמא חונה את המשאית, סליחה רכב.

למדתי להשלים עם זה שמתישהו אני אפנה לנתיב הנגדי ואסע מול התנועה. אני רק מקווה שזה יהיה בלי בעלי, שלעולם יזכור את המאורע בפרצי צחוק היסטריים. יאמר לזכותו שהוא אפילו לא צייץ כששברתי מראה של מכונית בנסיעת מבחן. הסוכנת של הרכב לעומת זאת החווירה יותר ממני.

ובכל השנים האלו, למדתי שאפשר לעשות הכל, להסתדר בכל מקום עם נחישות ויחס חיובי.

נשמע כמו פירסומת ליוגה, אבל המציאות עולה על כל דמיון. צריך קצת נחישות והמון סבלנות, בייחוד באסיה.

האסייתים זזים בקצב שונה, ולנו הישראלים קשה להסתדר עם זה. לפני הרבה שנים החלטתי שאני לא הולכת לשנות את התרבויות במדינות בהן אנחנו גרים. אני לא חייבת להסכים עם כל מה שהם עושים, אבל אני כן מכבדת את העובדה שזה המדינה שלהם והתרבות שלהם. לפעמים, צריך לחפש דרך אחרת כי מה שלנו נראה הגיוני ופשוט, נראה להם מוזר ומסובך. מה שלנו נראה מסובך ומוזר, נראה להם הגיוני ופשוט. ולפעמים מותר ואפילו רצוי לשבת עם חברה טובה לכוס קפה ולקטר! כי זה חלק מהכייף.

שאלות , תהיות, בקשות אפשר להפנות למיטל