השפעות המשבר הפיננסי העולמי לא פסחו על העובדים הישראלים המוצבים בחו"ל. שכרם של עובדי הרילוקיישן וכן התנאים הנלווים ירדו ב-2009 בשיעור של 10%-30% לעומת השנה הקודמת, כך עולה מסקר שערכה חברת רילוקיישן ג'ובס, בקרב חברות היי-טק, טלקום, נדל"ן, חברות פרויקטים ואחזקות וחברות תעשייה.

המשבר האחרון הוליד תופעה חדשה בשמי התעסוקה המקומית: ישראלים טסים לעבוד בחו"ל בין שני לשישי, וחוזרים בסופ"ש למשפחתם בארץ. לגישתם, למרות הקשיים, זה דיל מצוין, בעיקר לאלה שחצו את גיל 45. איפה הבעיה? המומחים מסבירים

חרף הדיבורים על צמיחה, טראומת המשבר עדיין מהדהדת אצל מעסיקים רבים, שממשיכים לחסוך בעלויות כוח-אדם ■ זאת הסיבה שהדרישה להעסקת סטודנטים גוברת: מוחות טובים במחיר מציאה ■ אלא שלצד היתרונות יש גם חסרונות

30 שנה אני בעסקי הרילוקיישן, ואני יכול להגיד באחריות ש-2009 היתה הגרועה ביותר בקריירה שלי", אומר ג'וסף מורביטו, נשיא ומנכ"ל חברת פאראגון משאבים גלובליים, המספקת שירותי רילוקיישן גלובליים, שהגיע באחרונה לביקור בישראל. לפאראגון סניפים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק, ובין לקוחותיה נמנות חברות ענק דוגמת קטרפילר, טויוטה, הונדה ויאהו. ואולם השנה האחרונה הנחיתה על החברה מכה קשה במיוחד. "נפח העבודה שלנו ירד ב-50%, וגם כיום, כשאנו רואים חזרה אטית ומדודה לשגרה, קשה לי להאמין שנחזור לרמות הגבוהות", אומר מורביטו. בעוד ב-2007 ביצעה החברה כ-10,000 השמות מעבר לים, הרי שב-2008 ירד המספר לכ-6,000 וב-2009 לכ-5,000 בלבד.

מחקר בקרב מנהלי ועובדי היי-טק: 93% יודעים שללא תואר אקדמי מתאים אי-אפשר להשתלב, אבל 61% משוכנעים שרק ניסיון באמת משביח ביצועים ■ במצב זה, מסתבר, גם מתכנתים שאינם אקדמאים יכולים למצוא את מקומם ■ איך עושים זאת?

מחקרים מצאו כי ילדי הרילוקיישן סובלים מהיעדר שורשים ומקשיים נפשיים, וכי יש להם בבגרותם יותר במשותף זה עם זה מאשר עם בני תרבות לאומית כלשהי

כמעט כל הישראלים שיוצאים לחו"ל לכמה שנים עם ילדיהם תמימי דעים בנוגע לכמה יתרונות שהחוויה מקנה להם, ובראשם אנגלית ברמה גבוהה מאוד, בדרך כלל ברמת שפת אם, שתשרת אותם אחר כך לאורך חייהם הבוגרים, גמישות והסתגלות לחיים בסביבה רב־תרבותית – וגם הזדמנות לחוויה משפחתית חד־פעמית ומגבשת. אבל לא מעטים מההורים מצביעים גם על הצד השני של המטבע: תלישות חברתית ותרבותית, קשיים פסיכולוגיים והיעדר שורשים חזקים בישראל.

בניסיון להימנע מפגיעה במשפחה, וכדי לחסוך בעלויות, עובדים ומעסיקים רבים זונחים את שיטת הרילוקיישן המסורתית לטובת פתרונות יצירתיים. קוראים לזה "רילוקיישן בתנאי רווקות": המשפחה נשארת בארץ, העובד נוסע הלוך ושוב. אבל גם לחיים במתכונת כזו יש מחיר

הפער בין תחזיות הצמיחה לבין מה שבאמת קורה בשוק העבודה מייצר מבוכה ובלבול גם אצל מובטלים וגם אצל עובדים שרוצים לשפר את מעמדם ■ להלן 5 מהלכים ניהוליים שיעזרו לארגונים לנצל את הבלגן כדי לשפר את איכות כוח-האדם

הפער בין תחזיות הצמיחה לבין מה שבאמת קורה בשוק העבודה, מייצר מבוכה ובלבול גם אצל מובטלים וגם אצל עובדים שרוצים לשפר את מעמדם.

מסתבר, שארגונים יכולים לנצל את הבלגן הזה גם כדי לשפר את איכות כוח-האדם שלהם וגם את מעמדם. להלן המהלכים

עזיבת הארץ לשם מילוי תפקיד בחו"ל מצטיירת כהטבה, אך המציאות מוכיחה שזה עלול להיות בדיוק להפך. הנה מה שכדאי לדעת לפני שאת אומרת "כן" לבוס ומוצאת את עצמך ממלאת תפקיד משמים בעיירה משמימה לא פחות בשולי אריזונה

המונח Relocation לפעמים הוא כמו מלת קסם עבור עובדי ההיי-טק. השהות בחו"ל, עם המענקים הנלווים, נתפסת לא פעם כצ'ופר וכשלב חשוב בסולם ההתקדמות. אך זה לא תמיד כך. במכלול השיקולים אם לעבור או לא צריכים לקחת בחשבון, קודם כל, את השלב בחיים בו נמצא העובד, ובמקרים בהם העובד הוא בעל משפחה, גם את מצב המשפחה. לצד ההנאה הגדולה היכולה להתלוות למעבר של משפחה לחו"ל, לעיתים הניתוק מהארץ יכול להיות קשה ביותר, בעיקר עבור הילדים. בנוסף, לא כל רילוקיישן הוא צ'ופר: בחברות גדולות ומוכרות משתמשים לפעמים ברילוקיישן כאמצעי ענישה. גלות מודרנית, אם תרצו.

הם נוסעים לחו"ל בשליחות חברה או מטעם עצמם, כדי להתנסות בחוויה מיוחדת, להרוויח בענק ולהזניק את הקריירה לשחקים. יחד אתם ממריאים בני הזוג, שלא פעם מותירים מאחור קריירה מצליחה ונוסעים אל הלא נודע. לפעמים זה מסתיים באכזבה מרה, ולעתים בהצלחה מפתיעה