למרות שבעיני רבים רילוקיישן הוא חוויה של פעם בחיים, מגלים המתניידים שהצ'ופר מגיע יחד עם תהליך קשה ומסובך, וכ-35% מהם מתקשים לשרוד אז איך נערכים נכון לרילוקיישן? מומחים ומנהלי משאבי אנוש מסבירים

בעיני רבים רילוקיישן נתפש כחוויה של פעם בחיים: הזדמנות לחיות במדינה זרה, לחוות תרבות אחרת, לשדרג את הקריירה, לחסוך כסף ועוד. אולם בפועל, רבים מגלים שהצ'ופר הזה כרוך בתהליך קשה ומסובך יותר משציפו. נתוני חברת ההשמה אולג'ובס – לפיהם כ-35% מהעובדים הנשלחים לרילוקיישן חוזרים ארצה לפני תום החוזה – משקפים היטב את הקושי הטמון בתהליך, שלדעת המומחים ללא הכנה נכונה ומוקדמת – נדון לכישלון.

שנות השגשוג הכלכלי במשק העולמי ובישראל בתחילת שנות ה-2000 הביאו לפריחה של ענף משנה, שהשפיע על הקריירה של עובדים רבים: הצבה בתפקידים מעבר לים מטעם החברה המעסיקה – רילוקיישן. אלפי עובדים ישראלים נשלחו למשימות מאתגרות בחו"ל, מהם כשני שלישים לארה"ב והיתר לאירופה, למזרח הרחוק ולשאר העולם. המשבר הנוכחי בכלכלת העולם, שלווה בפיטורי עובדים ובשלל תוכניות להידוק החגורה בחברות, אמנם גרם לירידה במספר העובדים שמעסיקים שולחים למשימות בחו"ל, אך רק באופן זמני.

מסתבר שיש פתרון למפוטרי היי-טק, שרוצים להשתכר משכורות גבוהות מאוד בתקופת המיתון. כל מה שצריך לעשות הוא רילוקיישן לאפריקה. "בשנים האחרונות", אומרת עינת גז, מנכ"ל רילוקיישן ג'ובס, "המדינות הללו חוו קפיצה קוונטית ברמת התשתיות, ודווקא עכשיו נולד בהן צורך גדול בעובדים לפרויקטים טכנולוגיים". השאלה היא, אם הישראלים המפונקים יצליחו לשרוד את התנאים

מפוטרי ההיי-טק שמוצאים את עצמם היום מול דלתות נעולות בארגונים טכנולוגיים במערב, יופתעו לגלות מוצא תעסוקתי מכיוון בלתי צפוי: מדינות מתפתחות ביבשת השחורה. אלו האחרונות תרות אחר כח-אדם ישראלי מיומן ומציעות דווקא היום הזדמנויות עבודה בשכר אטרקטיבי.

עובדי היי-טק רבים ששוהים מטעם עבודתם מעבר לים לתקופה ארוכה מגלים כי נשללה מהם זכאות לביטוח בריאות ולביטוח לאומי – חשוב להתעדכן

עובדי היי-טק שמתכננים שליחות מהעבודה מעבר לים לתקופה ארוכה צריכים לדעת שהם צפויים לאבד זכאות לביטוח בריאות ממלכתי ולביטוח לאומי. על-פי נתוני התאחדות עובדי תעשיות העילית בישראל, עובדים רבים נאלצים לשלם סכומי כסף גבוהים עבור שירותים רפואיים, בתוספת קנסות והצמדה לביטוח לאומי, כשהם נזקקים להם בעת החזרה ארצה.