אלתור, יצירתיות ועבודה בתנאי אי-ודאות ולחץ. הישראלים יודעים להתמודד עם רמות גבוהות של אי-ודאות (ההתמודדות עם הלא נודע היא אחד המאפיינים הבולטים של עבודה באפריקה), ישראלים מסוגלים לאלתר, לספק פתרונות יצירתיים, ולהנפיק עבודה משובחת תחת לחץ, שוב אחד מהסממנים הבולטים של עבודה באפריקה.

לפני כשלושה חודשים התבקש איתי (שם בדוי), מנהל צוות בחברת היי-טק גדולה, לעבור לבנגלור שבהודו למשך חצי שנה. איתי קפץ על ההזדמנות, מיהר להגיש את המסמכים הדרושים לקבלת אשרת עבודה והחל לארגן את חייו לקראת הנסיעה: אשתו לקחה חופשה ללא תשלום מעבודתה והשניים פינו את הדירה ששכרו בתל אביב, איחסנו את חפציהם במכולה ועברו לגור אצל החותנת. רק אשרת העבודה של איתי בהודו עדיין לא היתה מוכנה, אבל בחברה היו רגועים. "מדובר ברוטינה", אמרה לאיתי מנהלת משאבי האנוש, שהוסיפה כי "אין סיבה לבהלה".

ואולם תקופת ההמתנה, שהיתה אמורה להיות בת ימים אחדים, נהפכה לחודשיים וחצי מורטי עצבים, שהגיעו לקצם בסוף השבוע שעבר – אז נודע לאיתי כי בקשתו לאשרת עבודה נדחתה, ללא הסבר. בחברה היו בהלם מוחלט. "מדובר בפרויקט מורכב שמערב הרבה אנשים בשלוש מדינות – ישראל, הודו וארה"ב", אומר איתי. "כל עיכוב עולה כסף ומשפיע על תהליך העבודה".

מאת: אסף גלעד, כלכליסט 21.05.09 בעוד שכנס איגוד קרנות ההון סיכון של 2008 התהדר בכוכבי הייטק בינלאומיים, בכנס שנערך השבוע נצפו בעיקר משקיעי קלינטק ומובטלים שבאו עם ערימות משוכפלות של קורות חיים בשנה שעברה פתח טים דרייפר, מנהל קרן ההון סיכון DFJ, את כנס קרנות ההון סיכון הישראלי בשירה ובריקוד. עם פלייבק ברקע, חליפה וערכת [...]

כך אמר בכנס השנתי של איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי – IVA שהתקיים היום "יש לבחון את רשת הביטחון הסוציאלי לא רק כנגזרת של מבחני תושבות ואזרחות, אלא גם עפ"י מבחן אישי של הפרט"

"נדרשת חשיבה מחודשת למהפכה ברשת הביטחון הסוציאלי של עובדים המתניידים ברחבי העולם", כך אמר שר הרווחה, יצחק הרצוג, בכנס השנתי של איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי – IVA , שהתקיים היום (ג').

חברות ההיי-טק מנסות לצמצם בהוצאות התפעול של החברה בכל דרך אפשרית בזמן הנוכחי של המשבר הכלכלי. אחת הדרכים היא שליחה של העובד בלבד לחו"ל במסגרת רה-לוקשיין, ולהשאיר את שאר בני המשפחה.

רשויות המס סידרו לישראלים לשעבר חלון הזדמנויות חד-פעמי. מהרו פן תאחרו

תושבים חוזרים זכאים להקלות מס מפליגות, זאת בהתאם לחקיקה חדשה אשר הופכת את מדינת ישראל למקלט המס מהטובים בעולם. מי שישוב לישראל עד סוף שנת 2009, יהנה מהקלות מס מורחבות. מדובר בחלון הזדמנויות קצר, כך שכדאי מאוד להזדרז ולבדוק את הזכאות להטבות.

אחד היתרונות הבולטים של החקיקה החדשה, מלבד הפטור ממס על הכנסות מסוימות, הוא הפטור מדיווח או מהגשת דוחות לרשויות המס בכל שנות הפטור ביחס להכנסות הפטורות

נניח שקוראים לכם ארנון מילצ'ן או סמי עופר. יש לכם כמה מיליארדים בנכסים המפוזרים ברחבי העולם, ופינה חמה בלב למדינת ישראל. אבל יש לכם גם אי רצון לשלם יותר מסים ממה שחייבים. איפה תרצו לגור? שתי מדינות בולטות מתחרות על הכיס שלכם ועל התושבות שלכם: ישראל ושווייץ.

למרות שבעיני רבים רילוקיישן הוא חוויה של פעם בחיים, מגלים המתניידים שהצ'ופר מגיע יחד עם תהליך קשה ומסובך, וכ-35% מהם מתקשים לשרוד אז איך נערכים נכון לרילוקיישן? מומחים ומנהלי משאבי אנוש מסבירים

בעיני רבים רילוקיישן נתפש כחוויה של פעם בחיים: הזדמנות לחיות במדינה זרה, לחוות תרבות אחרת, לשדרג את הקריירה, לחסוך כסף ועוד. אולם בפועל, רבים מגלים שהצ'ופר הזה כרוך בתהליך קשה ומסובך יותר משציפו. נתוני חברת ההשמה אולג'ובס – לפיהם כ-35% מהעובדים הנשלחים לרילוקיישן חוזרים ארצה לפני תום החוזה – משקפים היטב את הקושי הטמון בתהליך, שלדעת המומחים ללא הכנה נכונה ומוקדמת – נדון לכישלון.

שנות השגשוג הכלכלי במשק העולמי ובישראל בתחילת שנות ה-2000 הביאו לפריחה של ענף משנה, שהשפיע על הקריירה של עובדים רבים: הצבה בתפקידים מעבר לים מטעם החברה המעסיקה – רילוקיישן. אלפי עובדים ישראלים נשלחו למשימות מאתגרות בחו"ל, מהם כשני שלישים לארה"ב והיתר לאירופה, למזרח הרחוק ולשאר העולם. המשבר הנוכחי בכלכלת העולם, שלווה בפיטורי עובדים ובשלל תוכניות להידוק החגורה בחברות, אמנם גרם לירידה במספר העובדים שמעסיקים שולחים למשימות בחו"ל, אך רק באופן זמני.