תחום הרילוקיישן לטווח קצר יחליף את הניוד לתקופות ממושכות עקב המשבר הכלכלי באירופה – כך עולה מסקר של ארגון ERC, הארגון העולמי לניידות מומחים. אולם על אף המשבר הכלכלי באירופה, הצביע הסקר על מגמה ברורה של צמיחה בתחום הניוד של המומחים בעולם.

רבים הפנים אלינו ומנסים להבין האם יש הבדל בין מעבר למדינה ומדינה ומדוע אנחנו מסווגים מדינות כמתפתחות או מפותחות טרם המעבר. ההבחנה בין מעבר למדינה מתפתחת למדינה מפותחת חשובה בשלבי התכנון וההערכות לרילוקיישן ואנו נסקור את תמצית ההבדלים הללו .

מנהל משאבי אנוש בחברה גלובלית ידאג ליחסי הגומלין בין המסגרת הארגונית הכלל עולמית לבין ניהול משאבי אנוש, תוך תשומת לב לרווחת העובד המעתיק תושבותו לחו"ל, או זה החוזר מחו"ל. כך למשל יש לדאוג לאיתור העובד המתאים, לאשרת עבודה מתאימה לעובד, לתנאים כספיים וסוציאליים נאותים בחו"ל ולקליטה נאותה בארץ החדשה או הישנה.

לנוכח המעבר לשיטת המיסוי הפרסונלית של מיסוי תושבי ישראל על הכנסותיהם בכל העולם החל מה-1.1.2003, עלתה מאוד החשיבות של השאלה מי ייחשב "תושב ישראל" ומי לא. נציבות מס הכנסה בישראל לא מוותרת כל כך בקלות ולעיתים רבות ממשיכה לראות בישראלים שעשו רלוקשיין לחו"ל כתושבי ישראל. זאת, אף אם הם שוהים כבר מספר שנים בחו"ל ומגיעים לישראל רק לחופשות ולצורכי ביקור המשפחה. לפיכך, גישת הנציבות הינה אפוא ש"ישראלים שכאלה" הינם חייבים ככלל בהגשת דו"ח ובתשלום מס מלא בישראל. עם זאת, דומה כי הקפדה על מספר עקרונות מנחים רלוונטיים ושמירת מסמכים וראיות מאפשרת להתמודד עם גישה זו.

במשטר מס ההכנסה כיום בישראל על מנהל משאבי האנוש האחראי על ניוד עובדים ישראלים לחו"ל, לגלות ידע והבנה בחוקי מס וביטוח לאומי. מעביד שלא ידאג לנושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי של העובד, עלול לגרור את העובד להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש. לא מן הנמנע כי אף המעביד עלול להביא את עצמו לבעיות דומות, כחלק ממחויבותו כמעביד.

בעידן הגלובאלי בו אנו חיים, מעבר ואפילו השתקעות במדינה זרה, הפכו לתופעה נפוצה מאוד. כאשר סיבת המעבר יכולה להיות שונה, משונה ומשתנה ממקרה למקרה, כאשר פעמים רבות מדובר דווקא במעבר מחמת פרנסה (דוגמת הצעת עבודה בחו"ל) או מחמת לימודים (לימודים במוסד אקדמי בחו"ל).

ההכנה לביצוע ה- Relocation (להלן ולשם הקלה על הקורא: "רילוקיישן") מבחינת היבטי המס אינה דורשת זמן רב, אלא בעיקר את הזמן אותו יש להקדיש בכדי להיוועץ במומחה. ללא הכנה ראויה בתחום המס אתם צפויים לגלות (פעמים מוקדם מאוד ופעמים רק לאחר מס' שנים כאשר תשובו לישראל) שבינתיים הפכתם ל"עבריינים" או לכל הפחות שרשויות המס דורשות מכם השלמת מס, קנסות, ריבית ודמי פיגורים של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים. מצבים אלו קרויים בפי מומחי המיסים "תאונות מס" ורצוי להימנע מהם.

יש להבין, שמעמדו לצרכי מס של מי שהינו תושב ישראל ומי שנחשב תושב חוץ אינו זהה הראשון חייב במס ובדיווח (במידה והוא עצמאי או מחזיק מניות ו/או זכויות בחברות שונות) לרשות המיסים, מנגד השני אינו חייב בכל אלו. כמו כן פעמים רבות שיעור המס במדינה הזרה הינו נמוך יותר ולכן מבקש הנישום להיחשב כתושב חוץ ולא כתושב ישראל. בנוסף, כאשר תושב חוץ חוזר לישראל לאחר שנות שהייה בחו"ל הוא זכאי להטבות מס שונות, מי שבמהלך שהותו בחו"ל לא הפך לתושב חוץ, וודאי לא יהא זכאי גם להטבות המס המגיעות לתושב חוזר וכדומה.

מאת: עינת גז מספר נקודות חשובות שכדאי לכל מי שחושב/במו"מ/מתכנן לעשות רילוקיישן לבחון לפני צאתו את הארץ : * מול מי נחתם החוזה ? כמובן , אחרי הבדיקה הראשונית שאכן החברה שאתם עומדים לצאת בשליחותה רצינית ומבוססת. ישנה חשיבות רבה למול איזו ישות נחתם החוזה , ובעיקר מאיזה מוצא הישות הזו . חתימה מול חברה [...]

מאת: עינת גז מה התהליך הנדרש ומה משכו לפני שהחברה תשלח אותי לרילוקיישן ? ההחלטה לשלוח עובד לרילוקיישן אינה החלטה קלה עבור החברה, בחירה לא נכונה בעובד,הן אם מטעמים מקצועיים, והם אם מטעמים חברתיים, משמעה בזבוז משאבים רבים ועלויות רבות. על כן, תהליכי הגיוס לרילוקיישן לוקחים בדר"כ זמן רב יותר מתהליכי גיוס לחברה הממוקמת בישראל. [...]

רבים הפונים ושואלים האם יש להמשיך ולשלם תשלומי ביטוח לאומי גם בעת הרילוקיישן, האם תשלומים אלו יקנו להם זכויות כשיחזרו לארץ ומה יהיה הסטטוס שלהם באם ישלמו ביטוח לאומי עם חזרתם לארץ.

הסיפורים שהוצגו כאן אינם מתיימרים כלל וכלל להוות מדגם מייצג. כל משפחה היא עולם ומלואו, ומי שיקרא יוכל תמיד להגיד אחר כך: "אבל אצלי זה היה לגמרי אחרת." ובכל זאת, מתוך סיפורי המשפחות וכן מתוך סיפורי משפחות נוספות אשר סיפורן לא נכנס לספר זה, הורכבה רשימה זו של התרשמויות, דרכי התמודדות ורעיונות לקראת נסיעה לתפקיד המוצבות:

1. הצורך בתמיכה הכולל מגע, נחמה, עזרה אינסטרומנטלית והתייחסות חברתית

1.1 תקשורת זוגית

לתקופת המוצבות ישנה השפעה על חיי הזוגיות.

שני דברים מרכזיים אשר משפיעים על חיי המשפחה קורים בתקופה זו:

א. המשפחה כולה חווה קשיי הסתגלות

(כולם יחד וכל אחד לחוד).

ב. המשפחה נמצאת יותר זמן יחד