בניסיון להימנע מפגיעה במשפחה, וכדי לחסוך בעלויות, עובדים ומעסיקים רבים זונחים את שיטת הרילוקיישן המסורתית לטובת פתרונות יצירתיים. קוראים לזה "רילוקיישן בתנאי רווקות": המשפחה נשארת בארץ, העובד נוסע הלוך ושוב. אבל גם לחיים במתכונת כזו יש מחיר

לנוכח המעבר לשיטת המיסוי הפרסונלית של מיסוי תושבי ישראל על הכנסותיהם בכל העולם החל מה-1.1.2003, עלתה מאוד החשיבות של השאלה מי ייחשב "תושב ישראל" ומי לא. נציבות מס הכנסה בישראל לא מוותרת כל כך בקלות ולעיתים רבות ממשיכה לראות בישראלים שעשו רלוקשיין לחו"ל כתושבי ישראל. זאת, אף אם הם שוהים כבר מספר שנים בחו"ל ומגיעים לישראל רק לחופשות ולצורכי ביקור המשפחה. לפיכך, גישת הנציבות הינה אפוא ש"ישראלים שכאלה" הינם חייבים ככלל בהגשת דו"ח ובתשלום מס מלא בישראל. עם זאת, דומה כי הקפדה על מספר עקרונות מנחים רלוונטיים ושמירת מסמכים וראיות מאפשרת להתמודד עם גישה זו.

בעידן הגלובאלי בו אנו חיים, מעבר ואפילו השתקעות במדינה זרה, הפכו לתופעה נפוצה מאוד. כאשר סיבת המעבר יכולה להיות שונה, משונה ומשתנה ממקרה למקרה, כאשר פעמים רבות מדובר דווקא במעבר מחמת פרנסה (דוגמת הצעת עבודה בחו"ל) או מחמת לימודים (לימודים במוסד אקדמי בחו"ל).

ההכנה לביצוע ה- Relocation (להלן ולשם הקלה על הקורא: "רילוקיישן") מבחינת היבטי המס אינה דורשת זמן רב, אלא בעיקר את הזמן אותו יש להקדיש בכדי להיוועץ במומחה. ללא הכנה ראויה בתחום המס אתם צפויים לגלות (פעמים מוקדם מאוד ופעמים רק לאחר מס' שנים כאשר תשובו לישראל) שבינתיים הפכתם ל"עבריינים" או לכל הפחות שרשויות המס דורשות מכם השלמת מס, קנסות, ריבית ודמי פיגורים של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים. מצבים אלו קרויים בפי מומחי המיסים "תאונות מס" ורצוי להימנע מהם.

יש להבין, שמעמדו לצרכי מס של מי שהינו תושב ישראל ומי שנחשב תושב חוץ אינו זהה הראשון חייב במס ובדיווח (במידה והוא עצמאי או מחזיק מניות ו/או זכויות בחברות שונות) לרשות המיסים, מנגד השני אינו חייב בכל אלו. כמו כן פעמים רבות שיעור המס במדינה הזרה הינו נמוך יותר ולכן מבקש הנישום להיחשב כתושב חוץ ולא כתושב ישראל. בנוסף, כאשר תושב חוץ חוזר לישראל לאחר שנות שהייה בחו"ל הוא זכאי להטבות מס שונות, מי שבמהלך שהותו בחו"ל לא הפך לתושב חוץ, וודאי לא יהא זכאי גם להטבות המס המגיעות לתושב חוזר וכדומה.

מאת: עינת גז מספר נקודות חשובות שכדאי לכל מי שחושב/במו"מ/מתכנן לעשות רילוקיישן לבחון לפני צאתו את הארץ : * מול מי נחתם החוזה ? כמובן , אחרי הבדיקה הראשונית שאכן החברה שאתם עומדים לצאת בשליחותה רצינית ומבוססת. ישנה חשיבות רבה למול איזו ישות נחתם החוזה , ובעיקר מאיזה מוצא הישות הזו . חתימה מול חברה [...]

מאת: עינת גז מה התהליך הנדרש ומה משכו לפני שהחברה תשלח אותי לרילוקיישן ? ההחלטה לשלוח עובד לרילוקיישן אינה החלטה קלה עבור החברה, בחירה לא נכונה בעובד,הן אם מטעמים מקצועיים, והם אם מטעמים חברתיים, משמעה בזבוז משאבים רבים ועלויות רבות. על כן, תהליכי הגיוס לרילוקיישן לוקחים בדר"כ זמן רב יותר מתהליכי גיוס לחברה הממוקמת בישראל. [...]

מאת:אבי שביט מעבר לחול נחשב לאחד מסוגי הלחץ המשמעותיים ביותר שמשפחה מתנסה בהם, זאת מאחר והמשפחה חווה שינוי בכל תחומי החיים ובשגרת היומיום. בנוסף לשינוים הפיזיים כגון מזג האויר, הלבוש, והבית החדש, המעבר לחול מחייב הסתגלות לשפה ולמנהגים לא מוכרים, וטומן בחובו תחומים שונים של אי ודאות. כמו כן, המעבר לחול כולל סוג מסוים של [...]

כל מעבר לארץ אחרת מחייב הסתגלות מנטאלית לקוד ולדרכי ההתנהלות בארץ החדשה. על שינוי זה להתחיל עוד בארץ. אין ברירה. אם לא תעשו זאת תעצימו את קשיי המעבר ואת זמן ההשתלבות ואולי אפילו תגלו שמסיבות שונות המעבר אינו מתאים לכם. אלא שאז הטלטלה קשה יותר ומלווה בתחושות כישלון ואשמה (בעיקר אם מעורבים במעבר גם ילדים).

עזבנו את הארץ כזוג עם משלוח אווירי, שלוש מזוודות וחתול אחד .אחרי שמונה שנים באסיה, עברנו לסינגפור עם מכולה של 258 ארגזים, 6 מזוודות, 2 ילדים ועוזרת אחת. לצערי הרב, לא ניחנתי בגנים של מרתה סטיוארט או אודטה דנין ולכן גם היום מסתתרים להם אצלי בבית 7 ארגזים ועדין אני מוצאת את עצמי זורקת וקונה זורקת וקונה. אחרי חמישה מעברים ושלוש מדינות למדתי ש:

לפעמים אני מרגישה כמו ילדה קטנה שכובשת את עולם המבוגרים. זה מתסכל, אבל האמת היא שחווית החיים בחו"ל מחזירה אותך לבראשית. בלי שפה, בלי מערכת תמיכה ועם שני ילדים קטנים, חייבים להתמודד עם מצבים חדשים ומגוונים. אני קוראת לזה הרפתקות קטנות. לפעמים זה מתסכל, המון פעמים זה משעשע ולעיתים אתה מגלה דרך חדשה שכובשת אותך.

אלה ורפי היו נשואים 7 שנים. השנה וחצי האחרונות לחייהם המשותפים היו מורכבות וטעונות והמלה "גירושין" נשמעה בביתם לא פעם. כשהציעו לרפי תפקיד מוצבות בפריז הוא די היסס בתחילה. רפי אהב את תפקידו הנוכחי בארץ, הרגיש שלא מיצה אותו ולא היה בטוח שהוא נלהב מהתפקיד המוצע. אולם במקביל חלפו במוחו של רפי מחשבות אחרות: רחוק מהחיים הלחוצים בארץ, רחוק ממשפחתה של אלה, ועוד בעיר פריז הקסומה, כל זה יכול לעשות רק טוב לנישואיו הדועכים – אין כמו שינוי אווירה לפתרון בעיות מבית!

ורפי, אכן, אמר "כן" וקיבל את התפקיד, אך הופתע לגלות שהבעיות לא רק שהולכות אחריך לכל מקום שאליו תלך, אלא שבסביבת חיים זרה הן אפילו מתעצמות.

שנה מיום שנסעו אלה ורפי לפריז – כבר היו גרושים.