מחקרים מצאו כי ילדי הרילוקיישן סובלים מהיעדר שורשים ומקשיים נפשיים, וכי יש להם בבגרותם יותר במשותף זה עם זה מאשר עם בני תרבות לאומית כלשהי

כמעט כל הישראלים שיוצאים לחו"ל לכמה שנים עם ילדיהם תמימי דעים בנוגע לכמה יתרונות שהחוויה מקנה להם, ובראשם אנגלית ברמה גבוהה מאוד, בדרך כלל ברמת שפת אם, שתשרת אותם אחר כך לאורך חייהם הבוגרים, גמישות והסתגלות לחיים בסביבה רב־תרבותית – וגם הזדמנות לחוויה משפחתית חד־פעמית ומגבשת. אבל לא מעטים מההורים מצביעים גם על הצד השני של המטבע: תלישות חברתית ותרבותית, קשיים פסיכולוגיים והיעדר שורשים חזקים בישראל.

רילוקיישן, או מעבר לארץ אחרת לצורך עבודה, הפך בעשור האחרון לתופעה שכיחה בקרב ישראלים ומשפחותיהם. בעוד שבעבר רילוקיישן היה מנת חלקם של עובדים בשירות המדינה, הזינוק המהיר של ענפי המחשבים והטכנולוגיה בשנים האחרונות, יצר מעמד חדש של ישראלים, אשר בוחרים להגר עם משפחתם לחו"ל, גם אם לתקופת זמן מוגבלת, מתוך רצון לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי. בישראל, החברות הגדולות משקיעות משאבים רבים בהכנה של ההורים למעבר. זאת, על ידי ימים מרוכזים בהם ניתן בעיקר מידע גיאוגרפי (מיקום, אקלים), דמוגרפי (הרכב האוכלוסייה) ובירוקרטי (חוזה שכירות, פתיחת חשבון בנק, רישום הילדים למערכת החינוך) על ארץ היעד. לעומת זאת, ההכנה של הילדים למעבר לחו"ל והסיוע בהתאקלמותם מוטלים על ההורים, לרוב ללא כל הכוונה או הדרכה ייחודית. מה באמת מדאיג את הילדים לקראת המעבר, איך יודעים שלילד קשה, ואיך להתמודד עם מעבר של המשפחה לחו"ל?

נסיעה לארץ אחרת כרוכה בפרידות ופרידות זה דבר כואב – לנו המבוגרים ובוודאי לילדים.

לכן, לא מפליא שזוגות לפני RELOCATION דוחים את נושא הפרידות לרגע האחרון מתוך קושי רגשי להתעסק עם זה. נוח יותר להתעסק בכל העניינים הטכניים של ההתארגנות, וכאלה לא חסר – האריזה, המכולה, וויזות, ברור מידע על מה שיש שם ועוד – מאשר לגעת בנושאים טעונים רגשית.

נסיעה לחו"ל למספר שנים הוא חלומן של משפחות רבות. קל לדמיין איך חוזרים לארץ אחרי שלוש שנים בחו"ל והילדים מפטפטים בניהם באנגלית, אלבומי התמונות מלאים בחוויות משפחתיות ממקומות אקזוטיים בעולם וברקורד התעסוקתי של בני הזוג נוספה רובריקה חשובה ומרשימה של עבודה 'בעולם הגדול'. עם זאת, ברגע האמת, כשצריך להחליט אם נוסעים או לא, מתגנבים ללב חששות ומתחדדת התמונה כולה. בשלב זה, עולה המודעות גם לקשיים, לפחדים ולמורכבות של נסיעה כזאת עבור כל אחד מבני המשפחה. כל זה הולך ומסתבך אם במשפחה יש גם מתבגרים. לכן זה לא מפתיע שדווקא משפחות עם מתבגרים פונות לייעוץ עוד בשלב שלפני קבלת ההחלטה על הנסיעה.

מאת: ליאת מרמלשטיין וליאת אראל – שריסט "מה דעתך על RELOCATION לארה"ב?" שאל יואב את נילי ערב חורפי אחד . שאלה זו התחילה תהליך ששינה את חייהם של נילי, יואב ושני ילדיהם. משפחות רבות מוצאות עצמן בפני החלטה מסוג זה בשלב כלשהו של חייהן. בין אם זה עובד בחברת הייטק – שנשלח למספר שנים לאתרי [...]

כבר החלטתם לצאת ל RELOCATION, מצאתם את המקום וסגרתם עם החברה.

אז מה הצעד הבא?

אחד החששות הגדולים ביותר של הורים העומדים בפני האפשרות לבצע RELOCATION הוא כיצד יגיבו הילדים לשינוי ואיך יסתגלו אליו.

"…מי מאתנו לא חלם להתעורר יום אחד בבית פרטי, בפרוור שקט לא רחוק ממנהטן, להביט במדשאות הירוקות הפרושות סביב הבית, ללגום קפה הפוך עם בת זוגו כשילדיו מתרוצצים על הדשא בין הסנאים שבחצר?

בהמשך היום לנסוע למשרד, לעסוק בנושאים בקדמת הטכנולוגיה, ללהג באנגלית עם השכנים למשרד ולאכול צהריים בשדרה החמישית?

מי מאיתנו לא חלמה לשלוח את הילדים לבית הספר ולגן, להמשיך למכון הכושר הקרוב, לשתות נטול, להסתובב ב"מול" וליהנות מכל ה sale-ים המטורפים של האביב. במקביל, לסיים סוף סוף את התואר השני בביולוגיה מולקולארית באוניברסיטה הטובה ביותר בעולם?…"

זו שעת בוקר מוקדמת, מהחלונות מתחילים לראות סימנים של יבשה, המטוס עומד לנחות. הגיע הרגע לו חיכיתם בהתרגשות ובחשש. בכיסא לידכם ישן המתבגר הפרטי שלכם, שעומד להתעורר לבוקר חדש, לעולם חדש ולחיים אחרים.

אלה דקות אחרונות של שקט, אפשר להירגע, להרפות את השרירים, לקחת נשימה עמוקה, לפני שמתחילים…

Relocation ומתבגרים זה סיפור לא פשוט. במאמר הקודם התייחסנו למאפיינים הייחודים של גיל ההתבגרות והשלכותיהם על ההחלטה המשפחתית – לצאת ל Relocation. במאמר דנו בדרכים שונות להתמודדות עם קשיים העלולים להופיע אצל מתבגרים לקראת הנסיעה.

הם נוסעים לחו"ל בשליחות חברה או מטעם עצמם, כדי להתנסות בחוויה מיוחדת, להרוויח בענק ולהזניק את הקריירה לשחקים. יחד אתם ממריאים בני הזוג, שלא פעם מותירים מאחור קריירה מצליחה ונוסעים אל הלא נודע. לפעמים זה מסתיים באכזבה מרה, ולעתים בהצלחה מפתיעה